כמה מילים על אינטואיציה בהוראה:

רבים וטובים מלמדים שנים רבות בלי לדעת בעצם את האנטומיה והפיזיולוגיה של הקול והם סומכים יותר על אינטואיציה. אינטואיציה היא תוספת חשובה ליכולות שלנו כבני אדם, אבל היא לפעמים צודקת ולפעמים טועה ומטעה. גם מי שיודע עובדות טועה לפעמים, אין ספק בכך. אז למה בכל זאת? כי הידע האינטואיטיבי מסתמך ברובו על דימויים ותחושות אישיות של המורה ולכן קל יותר לטעות שם ולהטעות תלמידים שאינם מבינים את הדימוי המסוים שהמורה לימד אותו.

 

המסקנה שהגעתי אליה היא שעלינו לדעת דברים אובייקטיביים יותר על הנושא, כאלה שנוכל ליישם עם כל קול וכל אישיות, ראיה אובייקטיבית המבוססת על ידע מדעי שאיננו מושפע מראיית העולם האישית של כל מורה, ויחד עם זאת – ללמוד גם על הגישות השונות ללמידה, לרגשות, לגילאים השונים, לטיפוסים השונים. זהו מהות הספר שלי.

 

בספר אינני מלמדת טכניקה קולית מסוימת אלא גישה לקול ולהוראת הקול.

 

מטרתי לתת השקפת עולם רחבה וכללים בסיסיים שיעזרו לכם לדייק בכל סגנון, ארץ ותרבות. אפשר ליישם על כל סגנון ולהפריד בין דימוי ותחושות לבין אמת מדעית. עם דימויים אנו תמיד תלויים במה שמישהו אחר יגיד לנו, במקום לדעת משהו אובייקטיבי.

 

לי עצמי יש קשיים עם הבנה מדעית, אני אדם מאד רגשי ואינטואיטיבי, אבל הבנתי שלא אוכל להתקדם עם אסמוך רק על רגשות ואינטואיציה. בקורס כתיבה ספרותית, למשל – ההשראה הזו מתאימה. בריצת 100 מטר (ושירה היא ביטוי פיזי שנובע מרגשות!) – עלינו לדעת איך הגוף עובד במיטבו כדי להגיע לתוצאות מרביות.

 

אני מניחה שגישתי בספר מושפעת מהדרך בה אני מלמדת, אך צריך לזכור שיש אלפי גישות שנובעות מאישיות המורה והתלמיד ומהמפגש ביניהם. בגלל שאני רק אדם אחד, חשוב ביותר שתיקראו ספרות על הוראת הקול, תצפו בשעורים של מורים בכירים אחרים, ובהדרגה תגבשו לכם עמדה והשקפת עולם לגבי הוראת הקול.