סיפור קטן מהימים האחרונים:
לפני כמה ימים נכנסתי לחנות ספרים קטנה בירושלים. החנות נמצאת בתוך שכונה נעימה, בין בתים מצופי אבן ועצים רבים, בלי חנויות מסביב.
כך, עומדת לה בפני עצמה בתוך שכונת מגורים מקסימה. נכנסתי, הסתובבתי בין המדפים, הצצתי, פתחתי ספרים שונים, דפדפתי, נזכרתי בשמות ספרים שאני מחפשת, ולבסוף נאלצתי להיפרד ולצאת משם...המשכתי להסתובב בירושלים, כשאני ממשיכה לחשוב על השהות שלי בחנות. עלתה בי המחשבה: זה העיצוב שאני רוצה לחדר העבודה שלי! המחשבה הבאה היתה: מה זה "זה"? מה עשה את החנות כה נעימה וממלאת לב? צבע הקירות? המדפים? התוכן?
לא הצלחתי לנגוע בנקודה שגרמה לי לעונג הזה ולרצון להישאר ולשהות שם. הצטערתי שאינני מבינה כמעט כלום בעיצוב חדרים, כדי לדעת להבחין מהם הגורמים להנאה הגדולה שלי מעיצוב החנות. לכן אני לא יכולה לקחת משם השראה ומידע מדויק יותר לעיצוב החדר שלי. בינתיים נשארתי עם הצער על חוסר יכולתי בנושא.
ואז נזכרתי במה שקורה לנו בשירה...כן, הכל אצלי מתנקז ל- מה אני יכולה ללמוד מזה לגבי שירה...
כשאני מבצעת שיר בסאונד שאני מאד אוהבת, או בהגשה שמרגישה לי מדויקת ונכונה, הסיכוי שאצליח לחזור על כך בעתיד באותה הדרך די קלושה, אלא אם אני יכולה להתבונן מתוך מודעות לדרך בה ביצעתי את זה, לדעת מהם הגורמים שיצרו את הסאונד וההרגשה שנולדו מתוך הדרך הזו. רק כך אפשר באמת לחזור על דבר רצוי לי שוב ושוב. במילים אחרות, זו בניית מתודה/טכניקה מתוך חוויה ממשית.
הדבר נכון גם בהקשבה לזמר אחר ששירתו מהנה אותי מאד, ושממנו אני רוצה לשאוב השראה.
הנאה לבד היא חוויה פסיבית יחסית, כיון שמישהו אחר מייצר את המצב שגורם לי הנאה, ואני רק "יושבת" לי בנחת וסופגת את החוויה. זה נפלא ותורם לחוויות החיוביות בחיי. אבל אם המטרה היא גם לקחת משם משהו לפעילות השירה שלי, ההנאה לבדה אינה מספיקה.
איך אוכל ללמוד לבצע זאת עם אותן איכויות ששמעתי וראיתי אצל האחר או אצל עצמי? עלי לציין שאינני מכוונת לחיקוי של המבצע האחר, אלא ללמידה של אלמנטים שעושים את היצירה (השיר, הסאונד, החדר המעוצב וכו') למה שהיא, והם מיושמים אז באופן ייחודי ומקורי לחלוטין ע"י מי שמייצג אלמנטים אלו שאותם למד.
התשובה כאן נכונה לשירה, כמו לכל תחום אחר בחיים.
כדי להיות מסוגלת להפיק משהו שניתן לחזרה, לפיתוח ולשכלול, עלי להיות מודעת לדרך בה מבצעים את אותה הפעולה. עלי להבין מה מרכיב את הדרך זו, דרך הידיעה השכלית והפיזית, ודרך חוויה הרגשית, ולהיות מסוגלת לחזור עליה כדי להגיע לאותה ההרגשה, אותו הסאונד, אותה דרך לגילום הדמות שתהי המיושמת בכל פעם באופן שנכון לסיטואציה הספציפית.
אני כבר שומעת את ההתנגדות הפנימית שעולה מחלק מכם: האם החזרתיות הזו לא משבשת את היצירה, את ההשראה, את התגובה המיידית? האם לא נהפוך למבצעים-רובוטים כך?
כשהייתי צעירה יותר, כך בדיוק שאלתי וכך חשבתי. אבל מניסיוני רב-השנים כזמרת מבצעת וכמורה, אני יכולה להעיד באומץ ובקול רם:
להיפך!
כשאני משוחררת מהצורך ליצור את השיר בכל פעם מחדש, למצוא מחדש את הטכניקה שתביא אותי ליצור את אותו הסאונד שכה עמלתי עליו לפני כמה ימים – אני חופשיה להיות נוכחת ברגע, לתת לעצמי להינשא על כנפי היצירה וההשראה ולחבר את האמנות יחד עם הטכניקה בצורה מושלמת!
במילים אחרות:
המתודה/הטכניקה תהיה כללית, והיישום יהיה ייחודי.
חישבו על כך: אנו לומדים סגנונות הפקה קולית שונים, פותרים בעיות של מנעד, רגיסטרים, פותרים קשיים עם התאמת הנשימה לאורך המשפט, מוצאים את הווליום המתאים לכל חלק, אנחנו עמלים על פתרונות טכניים בשיר, מוצאים את הגוונים שמתאימים למשפט או למילה כל משפט, מחליטים על התפתחות השיר מבחינת האנרגיה וההתפתחות הרגשית בו,
וכל זה – במהלך השיעורים עם המורה ותוך האימון האישי שלנו עם עצמנו.
הרבה עבודה מושקעת בכך. את כל אלה עלינו להביא לידי ביטוי בזמן ביצוע השיר, בכל זמן ובכל מצב.
תארו לעצמכם מצב הפוך, בו בכל פעם תהיה חוויה אחרת לגמרי – פעם תשירו את הבית השני בהפקת קול של בלטינג, בפעם הבאה בצלילי ראש, פעם אחת תשירו את הפזמון חלש, בפעם הבאה – חזק, וכו'.
אז מגיעה ההופעה או ההקלטה – ואתם נמצאים במבוכה וחוסר ביטחון משווע!
"האם אדע איך לבצע היום? האם תגיע אלי ההשראה"?
ואם לא – מה שנותר הוא "לזייף את השראה", כלומר לעשות החלטות שרירותיות כדי להישמע טוב ולהתפלל שכוח עליון ירד עלי תוך כדי המהלך ויעזור לי.
ואם הוא לא יגיע ולא יעזור בדיוק אז, לפי ההזמנה...?
לכן עבודה מתוך מודעות וידיעת הגורמים שעושים את הדבר למה שהוא – גם אם שאלתי זאת את עצמי בדיעבד, אפילו דקות ספורות אחרי החוויה שחוויתי - היא תנאי להצלחה מתמשכת וליכולת ליישם בכל זמן ומצב.
ואם היה לי הידע והמודעות למה שעשה את החנות המקסימה הזו למה שהיא – הייתי יכולה לעצב את חדר העבודה שלי בדיוק כפי שאני רוצה. אולי באמת הגיע הזמן שאלמד את הנושא...
