במשך שנים רבות היה נהוג שמורה לפיתוח קול הוא זמר שבשלב מסוים מפנה את עיקר מרצו להוראת אחרים במקום להופיע בעצמו. הדבר היה מקובל והתקבל בצורה חיובית, כיון שלא הייתה דרך אחרת להתפתחות במקצוע הוראת הקול.
במסגרת האפשרויות הנתונות, מורה אופייני היה מצטט את דרך ההוראה של המורה או המורים הקודמים שלו, ומעביר את הידע הזה לתלמידיו.
כשהתחלתי ללמוד...
גם כשהייתי תלמידה לשירה קלאסית באוניברסיטת אריזונה (בטוסון) בשנות השמונים, המורה שלי הייתה ללא הכשרה בתחום ההוראה, כיוון שלא הייתה כזו בנמצא באותה התקופה. היא הייתה אשה נעימה וחמה וזמרת מצו-סופרן עם קול יפהפה וגישה רגישה הן לביצוע הרפרטואר והן לתלמידיה. אהבתי אותה ובטחתי בה.
השיעורים התנהלו כך:
היה לה דף תווים קבוע ובו היו רשומים התרגילים שעל כולנו, כל תלמידיה, ללמוד ולתרגל. היו בו תרגילים שהתאימו לי, כאלה שפחות, וכאלה ששנאתי ושגרמו לי להרגיש כישלון כזמרת באופן קבוע.
לאחר ניסיונות חוזרים שלא צלחו, ביקשתי ממנה לא לתרגל אותם אלא לקבל ממנה תרגילים אחרים, אבל היא טענה שאלה תרגילים טובים שמורתה העבירה לה מהמורה שלה, ושעל כולנו לתרגל אותם ולשלוט בהם כדי להיות זמרים טובים יותר.
ממש מרוץ שליחים, מה שהיה הוא מה שיהיה, והלאה, הלאה...
התסכול שלי בתרגול אותם תרגילים הלך וגבר, כיון שהייתי שאפתנית מאד ורציתי "לנצח" אותם. כאמור, בטחתי בה שהיא יודעת את טובתי. הייתי בטוחה שאני חייבת לבצע אותם כדי להתגבר על הקשיים קוליים שלי.
כך קרה שתרגלתי יום-יום את אותם תרגילים שנואים, בעקשנות ובלב מר, ובאופן קבוע הייתי חווה מחנק וסגירה של הגרון, ואף כאב וצרידות מדי פעם.
ההקלה היחידה שחוויתי הייתה כשעברתי לשיר שירים שאהבתי.
הכאבים הלכו והחמירו ואיתם הצרידות, עד שנאלצתי להתחיל טיפולי תרפיה בדיבור.
דלת חדשה נפתחה
בשנה האחרונה ללימודיי באוניברסיטה יצא קורס חדש – פדגוגיה של הקול. הוא היה פתוח רק לתלמידים לדוקטורט, וההתרגשות לקראתו הייתה גדולה. ביקשתי להשתתף בו מבלי לקבל ציון (הייתי אז תלמידה לתואר ראשון), והדבר אושר לי.
זו הייתה הפעם הראשונה בה התברר לי שיש מדע שלם שעוסק בתחום השירה, שיש ידע מבוסס מחקרים על הקול ושגם אנחנו, הזמרים, יכולים ללמוד אותו.
לרוע המזל, המורה עצמו היה חלש מאד בהוראת הקורס ומהר מאד התלמידים המבריקים יותר השתלטו עליו ונתנו בו את הטון. לכן לא יצאתי מהקורס עם ידע מסודר אלא רק עם כמה תובנות כלליות ובעיקר עם החלטה להמשיך וללמוד את התחום לעומק.
התחלת החיפוש אחרי הידע
חזרתי לארץ וחיפשתי נואשות אחרי קורס כזה, אבל לא היה כזה בנמצא.
בארה"ב באותה התקופה התחילו לבסס את מקצוע הוראת הקול בצורה של ארגונים וכללי קבלה, ובעיקר בתכניות לימודים מסודרות במכללות ובאוניברסיטאות.
בעיניים כלות ראיתי מרחוק (דרך קריאת המגזין שלהם NATS) איך שם הכל מתפתח בכיוון שכה רציתי בו, ואילו אצלנו שום דבר לא קורה...
במקביל, לימדתי את עצמי, דרך קורסים קצרים בחו"ל ובעיקר דרך קריאה רבה מאד, את מקצוע ההוראה.
מי שמכיר אותי יודע שאני מלמדת את הקורס כבר שנים רבות, אבל מעניין לחזור להתחלה ולהכיר את המניעים לדרך הארוכה והמרתקת שעברתי בעקבות הניסיון הלא-נעים שלי כתלמידה.
חזרה להתחלת הסיפור:
רק לאחר שנים הבנתי שהמורה החביבה שלי, שבאמת רצתה בטובתי, לא ידעה כיצד להתאים לכל תלמיד את מה שמתאים לו, לא ידעה למה היא עושה את התרגילים האלה, ולכן נתנה לכולם את מה שהיא למדה.
אם היה לה הידע המתקדם יותר, היא הייתה מבינה שלכל אחד יש את:
התכונות המיוחדות לו
המבנה הקולי השונה
אישיות אחרת שמגיבה אחרת על הנחיות ותרגילים
ושתפקידה להתאים את דרך ההוראה לתלמיד שלפניה.
מדע הפדגוגיה של הקול עושה בדיוק את זה!
המשימה שלי, החלום והשליחות שלי (כן, בלי מרכאות) הם ללמד כאלה שרוצים להיות מורים לפיתוח קול, כך שיוכלו לגשת לכל תלמיד שמגיע אליהם מתוך פתיחות ונוכונת לקבל את השוני בין האנשים והקולות שלהם, עם ידע רחב של טכניקות קוליות ויכולת התאמה לכל תלמיד ע"פ הצורך שלו.
וזו אכן שליחות!
אני מזמינה אתכם -
אלה שרוצים להתחיל ללמד,
והמורים שמלמדים כבר ומרגישים נבוכים מול שלל בעיות קוליות שעולות בשעורים שלכם,
לבוא וללמוד את המדע, את הידע הפיזי ואת הדרכים המבוססות והמוכחות
לפתרון הבעיות בתחום.
הקליקו כאן לפרטים על הקורס הבא: באתר רימון
