אחד מעקרונות הלמידה בכל תחום שהוא, הוא עקרון החזרתיות, שאומר שעלינו לחזור על פעולה מסוימת מספיק פעמים, עד שהדבר שאותו אנחנו רוצים להטמיע/לבצע, מגיע לרמה הרצויה.
חזרתיות מעלה לעיתים התנגדות, פיהוקים מנומסים או אפילו הימנעות מאימון.
מתחת למאמר נמצא הוידאו של השיחה, וכאן ניתן להמשיך לקרוא.
לעתים נראה התרעמות על חזרות רבות בשיעור על תרגילים, שירים, עם אמירת משפטי התנגדות די קבועים (וחוזרים...), וזה נשמע כמו:
זה משעמם
טרחני,
מבזבז לי זמן,
הבנתי בפעם הראשונה, האם נגמרו למורה שלי הרעיונות...? "
חלק מהבעיה בחזרתיות עצמה היא שהיא נעשית בדרך לא יעילה ולא נכונה. גם את זה עלינו ללמוד לעשות נכון.
כמה מהבעיות שעולות לעתים קרובות בנושא הן:
יש שאינם מבינים את הסיבה בגללה המורים דורשים מהם לחזור פעמים רבות על נושאים שונים
הם לא יודעים כמה פעמים ובאיזו תכיפות זה אמור להתבצע, ומתי באמת הם הגיעו תוצאה הרצויה, כזו שתישאר איתם גם הלאה
יש כאלה שאכן מבצעים חזרות רבות אך כאלה שאינן יעילות, למרות שכביכול הם עשו מה שנאמר להם – לחזור שוב ושוב על ה"חומר"
בשיחה רצינו לברר
איך ניתן בעזרת משוב מדויק של מורה ודרכי אימון נכונות ומקדמות
לייעל את תהליך הלמידה על ידי תרגולים מכווני מטרה
להפוך חזרתיות סתמית לחזרתיות איכותית באימון האישי בבית
להשתמש בה בצורה מעניינת ומושכת בעזרת תרגול יצירתי
בשיחה שלנו נתחיל עם
המידע המחקרי והפדגוגי, ואז נעבור לדוגמאות בלמידת המוזיקה עצמה.
מידע מחקרי ופדגוגי - בקצרה
מחקרי מוח גילו שחזרתיות מחזקת קשרים עצביים. במוזיקה במיוחד, חזרתיות מפתחת ומשכללת את מה שנקרא Psychomotor skills .
הטמעת מידע דורשת חזרות רבות ושינון שיוצר קישורים עצביים. למידה נעשית בצורה של איסוף נתונים, נדבך על נדבך, או חיבור אסוציאטיבי בין פיסות מידע. התלמיד זקוק לזמן לעיכול, לעיבוד, להטמעת מידע חדש ולאיפשור מרווחי זמן בין למידה אחת לבאה אחריה.
נוירו-פדגוגיה - היא חקר ההוראה והלמידה, שמתבסס על ממצאי חקר המוח, והוא מתמקד בתהליכים ההוראתיים של המורים, והלימודיים של התלמידים.
נצטט כאן מתוך מאמר בשם: "כיצד חקר המוח ישפר את ההוראה ותפקיד המורים בבית הספר?" :
"למידה ותרגול מחזקים קשרים קיימים בין תאי עצב במוח ויוצרים קשרים חדשים.
כשמידע חוזר ונקלט במוח פעמים רבות הוא יוצר שינויים במעגלי העצבים במוח, ומאפשר ללמידה להתקבע בו. שינון של חומר לימוד חיוני לצורך חיזוק הידע שנקלט במוח, ולפיכך מהווה תנאי בסיסי להוראה יעילה. ממצא זה מכוון ליצירת שיטות הוראה המבוססות על חזרות של מידע חדש שמוגש לתלמידים (קרוי גם: 'עקרון החזרתיות בהוראה'), וגם שינון.
בניגוד לדעות בגנות השינון, שנשמעות בציבור ואפילו בקרב אנשי מקצוע ההוראה, חקר המוח מצביע בבירור על התועלת שבשינון לצורך הטמעת מידע לימודי."
טעויות נפוצות בגישה לחזרתיות
תלמידים רבים טועים לחשוב שברגע שהצליחו לבצע משהו באימון העצמי או בשיעור – הם "הבינו" את זה, ומעתה והלאה זה שלהם (they own it), הם יודעים איך לבצע את זה.
זה לא קשור לגיל, אבל כן קשור לניסיון חיים והבנה איך הדברים עובדים בעולם.
כאנחנו מדברות כאן על "תלמידים" - אנחנו מדברות על כל אדם הנמצא בתהליך למידה כלשהו, בכל שלב בחייו. כל עוד אנו רוצים ללמוד משהו חדש, או לשכלל יכולת מסוימת - אנחנו שמים את עצמנו במצב של היותנו "תלמיד/ה".
הזכרנו בתחילת דברינו את הבעת הפנים המשועממת, שגם אם היא חבויה מעט מתוך נימוס, עדיין משמעה – "שוב לחזור על זה? הרי כבר עשינו, הבנתי את העניין".
אבל כמה כואב לגלות – שהצעד הבא איננו אפשרי כי עדיין אין הפנמה של הצעד הקודם כמו שהיה דרוש.
אם לא תהיה חזרה ושינון – הסיכוי הגדול הוא שההרגל הקודם הוא זה שישלוט ויוביל את הביצוע
במקום לדבר בהכללה, נראה כמה
דוגמאות ישירות מעולם לימוד השירה:
תלמיד לשירה שלמד טכניקה חדשה, הבין אותה ונטש אותה מבלי להתאמן; בשיעור הבא יש תמיד מבט פליאה וחוסר אמון – איך קרה לו דבר כזה...
תלמיד לביצוע מרגיש שהצליח להרגיש את רוח השיר, שהכל עבד לו כמו שרצה באותו השיעור או האימון ואז הוא נוטש את האימון על מה השיג, מתוך מחשבה שזה יישאר איתו גם בהמשך. בשיעור שאחריו הוא מגלה להפתעתו שכל (או כמעט כל) מה שהשיג בשיעור הקודם נעלם ונשאר רק כזיכרון רחוק ומטושטש.
מורה לפיתוח קול שלמדה את האנטומיה של הנשימה, של מבנה הקול, את הסיבות לתופעות קוליות שונות – שמעה את העובדות פעם אחת, אולי גם קראה אותן איפשהו – והמשיכה הלאה. כשמציעים לה ללמוד עוד קורס, הרצאה, סדנה בתחום – היא נוטה לומר "את זה אני כבר יודעת", אבל בהמשך הדרך היא מגלה בפועל שכמעט הכל נשכח בינתיים כי לא היה שינון של המידע החדש.
לא כל שינון וחזרתיות הם מועילים
יש משפט מאד מפורסם שמשתמשים בו הרבה כדי לעודד אנשים להתאמן הרבה ולהגיע למיומנות גבוהה:
practice makes perfect.
אבל הוא אינו מדויק...
תרגול של פעמים רבות על דרך ביצוע לא נכונה מקבע את הטעות עד לרמה שבה כמעט אי אפשר לשנות ולתקן
אותה בהמשך.
המשפט הנכון צריך להיות:
perfect practice makes perfect
ולכן, נתמקד ב-
דרכים שונות לתרגול נכון ומתאים לקידום והתקדמות בנגינה
חלוקה לחלקים קטנים, משפטים קצרים
חזרתיות על משפטים קצרים בשירים הדורשים שיפור, ההפרדה שלהם מהשיר עצמו והחזרה עליהם בצורות שונות : על ידי שימוש בתרגילים שונים המשרתים את אותה מטרה.
דוגמה:
- בשיר 'לו יהי' או בשיר 'דמעות של מלאכים' המשפט הראשון של השיר מתחיל מצליל גבוה יחסית ודורש התארגנות כדי לקלוע בול לצליל. 'עוד יש מפרש לבן…
- או הכניסה לשיר 'דמעות של מלאכים…
הכניסה המיידית למשפט ראשון על צליל גבוה עלולה לגרום למתח רב, שיכול להתבטא בגרון סגור, תנופת אוויר גדולה מדי ועוד בעיות שמקלקלות את יכולת הביצוע של הזמר.
החזרתיות יכולה להתבצע לא בחזרה על המשפט שוב ושוב בדרך סתמית וללא מטרה, אלא בדרכים שונות.
למשל:
1. כיוון לצליל/לתנועה מראש - ראייה ודימוי של התנועה לפני הביצוע שלה
2. הזרמת האוויר על אחד מתרגילי ה SOVT המונעים לחץ בתחילת המשפט
3. שירה על תנועה אחת כמו /u/ או /i/ (או כל תנועה הקלה לתלמיד עצמו) כדי להפיק בקלות צליל גבוה
4. להתחיל ב NG ולפתוח לתנוע NG - a-ot shel ma'achim
והנה חזרתיות שמתבצעת על ידי שימוש בתרגילים שונים מבלי לשעמם את התלמיד.
פירוק מקומות בעייתים בשיר לחלקים קצרים ועבודה חזרתית עליהם, לא מעייפים את התלמיד כמו לשיר את כל השיר/בית ופזמון פעם אחר פעם, ויותר מכך - עוזרים להגיע לפתרון הבעיה במהירות פי כמה יותר גדולה (למרות שנדמה שהדבר נמשך זמן רב).
בידוד האלמנט הבעייתי ופתרון הבעיה בדרך נקודתית
דוגמה נוספת יכולה להתעורר כשעובדים על קטע מסובך מוזיקלית. במקרה כזה, עלינו לאתר תיבה או שתיים שמאתגרות את התלמיד בקטע מוזיקלי מבחינת הדיוק הצלילי, או הקצבי. לבודד אותן ולעבוד עליהן עד לפתרון הבעיה:
1. גובה צלילים: אם גובה הצלילים לא נוח – לעבוד על אותו המשפט בסולם נוח, לחזור עליו בצורה נכונה טכנית ואז לחזור בהדרגה ללסולם המקורי, בכל פעם בחצי טון.
2. קצב: אם האתגר הוא קצבי – לעבוד על התיבות הבודדות האלה לאט יותר, רצוי עם מטרונום, ובהדרגה להעלות את המהירות, עד למהירות הרצויה בקטע.
3. הגייה: באופן דומה, אם יש בעיית הגיה בגלל מהירות או שפה שאינה מוכרת מספיק – ניתן לבודד ולעבוד כמו על אתגר קצבי, לאט ולהתקדם בהדרגה
כך יש להמשיך לעבוד על כל הקטעים המאתגרים יותר, ולא על הכל ברצף, מתחילה ועד הסוף.
כמובן שבסופו של דבר יש לחבר את כל החלקים ליחידה אחת שלמה, אחרת הקטע יישאר מלא בקרעים שאינם נדבקים...
חשיבות המשוב, העצירה וההתבוננות העצמית של תלמידים
כדי שלחזרה יהיה אפקט חיובי משמעותי, יש לתת משוב על הביצוע בדרך מסוימת. למשוב יש חשיבות עליונה ועל כן הוא צריך להיות בעיתוי נכון ובדיוק רב.
כדי למנוע חזרתיות מיותרת או חזרתיות שיוצרת הרגלים לא טובים בשירה. לכן, צריך שתהיה הכוונה מדויקת איך להתאמן בין השעורים כשהמורה לא נוכחת באימון הביתי.
לכן חשוב שתהיה מעורבות והבנה של המבצע בתהליך הביצוע ועל המורה להנחות לחשיבה עצמאית של התלמידים, על ידי שאילת שאלות התבוננות עצמית.
בין חזרה של תרגיל או משפט בשיר או השיר כולו לבין חזרה נוספת, כדאי לשאול את עצמכם/ את התלמידים שלכם מה עבד ומה לא.
שאילת שאלות להתבוננות עצמית
האם האוויר הספיק לי עד סוף המשפט?
האם הייתי מדוייקת?
האם שרתי בעוצמה הרצויה או המתוכננת?
האם גיוונתי מבחינת עוצמה כללית?
איזו רמה של מאמץ נדרשה ממני ודירוגה בין 0-10?
מה הייתי רוצה לשפר באופן השירה או באופן ההגשה של השיר?
באיזה כלי/ טכניקה עליי להשתמש כדי לשפר את מה שדורש תיקון??
משוב על הצלחה
כשתלמיד מצליח לבצע משהו נכון, לאחר ניסיונות רבים בהם לא הצליח, על המורה לעצור ולשאול את התלמיד –
מה קרה כאן, מה הוא הרגיש, כמו מה זה נשמע לו וכו' – כדי שיהיה מסוגל לחזור על כך שוב.
חשוב לחזור מיד על דרך הביצוע הטובה שקרתה זה הרגע, כדי להטמיע אותה ולהיות מסוגל לחזור עליה.
לסיכום
בכל תקופה בחיים אנחנו מפרשים את המידע שלמדנו באופן מעט שונה, לפי רמת ההתפתחות בה אנו נמצאים בחיינו.
לכן, המידע יכול להתפרש ולהיות מובן בכל תקופה כזו בדרך אחרת, והנה עוד סיבה חשובה מאד לחזרה על דברים שלמדנו בעבר, ואולי נדמה לנו שאנו יודעים אותם היטב.
יש דרכים רבות לגוון את התרגול כדי לגרום לחזרות הרבות להיות מעניינות, ונשמח ללמד אותן בהמשך, אולי בסדנה שניתן.
יחד עם זאת, אם המטרה היא להיות מצוינים במה שעושים – חשוב לזכור שאימון לא חייב תמיד להיות מבדר ומהנה, אלא לשמש להגשמת מטרה גבוהה יותר, שהיא ביצוע מעולה.
---------------------------
וידאו של השיחה
-----------------------------
Kommentare