נשאלתי שאלה ע"י מורה לפיתוח קול, והשאלה עלתה גם פעמים רבות בעבר,
ולכן החלטתי לענות עליה כאן, באופן כללי, כיון שזה יכול להועיל לרבים.
השאלה של המורה
פנה אליי מישהו שמצטרד מהר בדיבורו והוא רוצה ללמוד פיתוח קול כדי לעזור לדיבור.
האם הכלים שאני מלמד בשירה (תמיכה נכונה, נשימה סרעפתית וכו') יכולים לעזור לו בפיתוח קול?
אם כן - ללמד אותו כמו שמלמדים פיתוח קול? לשיר איתו?
התשובה שלי
אתה שואל שאלה שרבים מהמורים לפיתוח קול בארץ ובעולם שואלים.
היינו רוצים מאד לעזור לכל אחד שמתקשה עם קולו, כי אנו יוצאים מנקודת הנחה שהקול הוא אותו קול...
אבל, למרות שמבחינה פיזיולוגית – הדיבור והשירה שניהם נוצרים בתיבת הקול ויש להם הרבה תכונות משותפות,
ההבדלים ביניהם גדולים מאד, מבחינת הדרישות הקוליות.
מהם ההבדלים העיקריים?
בדיבור אנו משתמשים במנעד צר למדי, בסביבות עד קווינטה, ולעתים קרובות פחות מזה.
בשירה – כמה שיותר, לפי יכולות הזמרים...
בדיבור עוצמת הקול היא לרוב בינונית ונינוחה, מלבד אירועים מיוחדים שדורשים מאמץ מיוחד
אורך הנשימה הנדרש בשירה לעתים ארוך בהרבה מזו של הדיבור,
והוא אמור להיות גם מתוכנן יותר מאשר בדיבור
עיצוב התנועות והעיצורים פחות מדויק ומשמעותי בדיבור מאשר בשירה
דרך אגב, מדובר על שירה מודעת ולא רק זו הספונטנית, בסגנון "מה שיוצא אני מרוצה"...
למה לא ניתן להעביר פתרונות ישירות משירה לדיבור?
אם השירה דורשת מאיתנו כה הרבה, למה אם כן לא נוכל לקחת משם את הידע העצום והיכולת הגבוהה הזו וליישם אותם על הדיבור?
הסיבה היא שהדיבור הוא פעולה יומיומית שנעשית ללא חשיבה ותכנון,
כמעט בהיסח דעת (למרות שיש גם אנשים שחושבים על מה שהם אומרים...).
שירה מודעת, לעומתה, מתבצעת עם חשיבה ותכנון,
אנחנו יודעים מה אורך הנשימה לכל משפט עוד לפני ששרנו אותו,
כמה עלינו לתמוך, מה עוצמת הקול הרצויה, איך לתקן את ההגיה ועוד ועוד.
אז בעצם – באופן יחסי קל יותר לשיר, (למרות שזה נראה מעט אבסורדי)
כי ניתן להתכונן לכל משפט, לאמן את הקול מראש,
לתכנן את חלוקת הנשימה, לשיר בעוצמות שונות בצורה נכונה.
בדיבור - החשיבה הזו לא קיימת כמעט.
תפקיד קלינאי התקשורת
כאן נכנסת המיומנות של קלינאי התקשורת.
הם לומדים איך לפנות לפעולה היומיומית הזו, שרובנו לא מרוכזים בה,
וללמד את הדוברים להתייחס לניואנסים השונים שגורמים לקול להיות במיטבו,
ולתקן את אלה שגורמים לאדם להצטרד.
אני מוצאת שהשילוב של לימוד דיבור עם קלינאי תקשורת יחד עם לימוד טכניקת שירה נכונה עם מורה לפיתוח קול טוב מביאים את הזמרים לתוצאה האידאלית.
המסקנה שלי
ולכן, התשובה שלי לשאלה הזו:
הוראת הדיבור היא מיומנות אחרת ועדיף למסור אותה לאדם שזו המומחיות שלו.
אנחנו, המורים לפיתוח קול, נמשיך ללמד בעיקר לשיר.
חשוב שנכיר את העקרונות של דיבור נכון ונוכל לכוון את תלמידנו לשמור על בריאות הקול גם ביומיום,
אבל כשיש בעיה כמו צרידות מתמשכת בגלל ההתנהלות הקולית היומיומית -
נפנה לאיש מקצוע מתאים.
משהו אישי
באופן אישי אני רוצה להוסיף, שמילדות היתה לי נטייה לצרידות, והמורות שלי לפיתוח קול לא ידעו לעזור לי.
רק קלינאיות תקשורת טובות לימדו אותי את הדרך, ושם באמת חוויתי את הפער בחוויה האישית של קול הדיבור שלי לעומת קול השירה.
כמובן שראיתי, ואני רואה את המשותף ביניהם, אבל לא יכולתי לעשות את ההעברה הזו בעצמי או בעזרת המורים לפיתוח קול שלי.
אשמח לדעת איפה השיחה והנושא האלו פוגשים אותך.
אפשר לשלוח לי מייל חוזר לכאן - tamik.vocalwisdom@gmail.com
-------------------
ההרשמה לקורס שלי להכשרת מורים לפיתוח קול בעיצומה.
ניתן להתרשם מתכני הקורס כאן
Comments